אוכלוסייה

בעיר אוכלוסייה בת 800,000 תושבים, בהם קהילה גדולה של מהגרים מצפון אפריקה.

סקירה היסטורית קצרה על העיר

מרסיי נוסדה ע"י היוונים במאה השביעית לספירה, וידעה מאז תהפוכות רבות. במאה ה- 12 סבלו תושבי העיר מן המגיפה השחורה, במאה ה- 14 נבזזה מרסיי ע"י אלפונס החמישי מקטלוניה. במאות ה- 15 וה- 16 התפתחה העיר - נבנו בה מגדל סן-ז'ין ורציף בגדה הצפונית של הנמל, נוסדו קשרי הים הראשונים עם המזרח, נבנתה טירת יו, והוקמו מזקקת סוכר ומפעל לייצור סבונים. במאה ה- 18 שוב סובלת מרסיי ממגיפה קשה, ובמקביל עוברת תקופת פיתוח נוספת במהלכה נבנית טירת בורלי, ומתחיל הסחר עם אזור האוקיאנוס ההודי. בשנת 1844 החל להיבנות נמל ג'ולייט, ומספר שנים לאחר מכן מושלמת בניית תעלת העברת מים בת 82 ק"מ במרסיי. באותה מאה פיתחו את חברת הנמלים בעיר, נבנו ארמון פארו, הבורסה, מערכת ביוב ורציפים נוספים בנמל הישן, נוסדה אגודת האשראי של מרסיי, התקיים קונגרס העובדים של מרסיי ונפתח ביה"ס הראשון לבנות. במהלך המאה ה- 19 התחוללה המגיפה הגדולה האחרונה של כולרה בעיר. בשנת 1924 הוקם נמל התעופה בעיר. בשנים שלאחר מכן סבלה מרסיי מתוצאות מלחמת העולם השנייה, במהלכה ידעה כיבוש ע"י כוחות הנאצים, אשר הרסו את נמלי העיר. ב- 1944 שוחררה מרסיי מידי הגרמנים. ב- 1969 התבססה בעיר תעשיית הברזל. בשנת 1977 נוסדו קווי הרכבת התחתית הראשונים בעיר, וב- 1986 הוקם בה מפעל להתפלת מים. בשנת 2000 יסדה העיר את עץ התקווה עם מזרקה בסמוך אליו, ובהם למעלה מ- 299,000 שמות תושבי מרסיי.  

מידע כללי ומאפיינים ייחודיים

מרסיי היא העיר השנייה בגודלה בצרפת ואחד מהנמלים העמוסים ביותר באירופה, על חוף הים התיכון, לא הרחק משפך הנהר רון. העיר מחולקת ל- 16 רובעים. בין האתרים המעניינים בעיר הם אולם כנסייה מן המאה ה- 19 של נוטר-דם דה-לה-גרד, כלא מן המאה ה- 16 וכנסיית סן-ויקטור ובה מחילות קבורה, סרקופגים וקטקומבות עתיקים.

ברית ערים תאומות חיפה – מרסיי נחתמה בשנת 1962.