מל"ח (משק לשעת חירום)
מבוא
מערך המשק לשעת חירום (מל"ח) הינו גוף המופקד על הכנת המשק החיוני לשעת חירום, וזאת על מנת למנוע במידת האפשר שיבושים ונזקים למשק האזרחי בזמן מלחמה ושעת חירום ולאפשר קיום שגרת חיים תקינה ככל הניתן לאוכלוסייה בעורף.
מערך מל"ח אינו מטפל בנושאי ההתגוננות האזרחית – מקלטים, ערכות מגן, פעולות חילוץ והצלה והנחיות התנהגות בשעת חירום – נושאים שהינם בתחום אחריותו של פיקוד העורף.
עפ"י החלטת הממשלה הוקמה וועדת מל"ח עליונה (ומ"ע) המופקדת על הפעלת מערך מל"ח ובראשה עומד שר הביטחון.
החלטת הממשלה מס/ 1080 מיום 13 פברואר 2000 מהווה תיקון להחלטת הממשלה הנ"ל, ומרחיבה את האפשרות להפעלת מערך מל"ח גם במצבי חירום שהם תוצאה של אסונות טבע, אסונות הנובעים מפליטת חומרים מסוכנים או אירועי טרור שלא בתקופת לחימה.
סעיף ד' (2) בהחלטה זו קובע:
"תקופת הפעלת מערך מל"ח "באירועי חירום" כדלקמן:
אסונות טבע (כגון: רעידות אדמה, שיטפונות, מגיפות) אסונות הנובעים מפליטת חומרים מסוכנים (כימיים, ביולוגיים, גרעיניים) וכן אירועי טרור שלא בתקופת לחימה – וזאת כאשר נמנעת או נפגעת פעילותו התקינה של המשק החיוני, או קיימת סכנה ממשית למניעת או לפגיעה כאמור".
במצבי החירום השונים, עשויה הממשלה להחליט על הפעלת מערך מל"ח ("תקופת הפעלה") בכלל המדינה, או באזורים גיאוגרפיים מוגדרים.
התפקידים והיעדים
המטרה
מערך מל"ח יפעל לאספקת מוצרים ושירותים חיוניים הדרושים לאוכלוסייה, למשק ולתמיכה במאמץ המלחמתי ובמצבי חירום שונים.
היעדים
•הכנת מערך מפעלים חיוניים ומלאי חירום על מנת להבטיח אספקת המוצרים החיוניים תוך מגמה לצמצום הנזקים הכלכליים למשק המדינה.
•הכנת הרשויות המקומיות להתמודדות עם מצבי חירום.
•הערכות לקליטת אוכלוסייה מפונה.
הגופים העיקריים במערך מל"ח
הגופים העיקריים המופקדים על היערכות המשק החיוני לשעת חירום הם:
•וועדות " המל"ח " (העליונה, הפיקודית והמחוזית).
•הרשויות הייעודיות לשעת חירום במשרדי הממשלה.
•וועדות " המל"ח " ברשויות המקומיות.
וועדת מל"ח מקומית
הרשות המקומית אחראית בתחום שיפוטה, באמצעות וועדת מל"ח מקומית, לבצע את המשימות הדרושות להבטחת האספקה והשירותים החיוניים לאוכלוסייה, לטיפול באוכלוסייה ולמתן שירותי סעד ופינוי על פי הוראת החוק בהתאם לתוכניות שקבעה הרשות המקומית ולתוכניות משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות שאושרו ע"י וועדת מל"ח עליונה. בראשות וועדת מל"ח מקומית עומד ראש העיר.
ב"תקופת ההפעלה" של מל"ח מוגדרת הרשות המקומית כ"מפעל חיוני" המנוהל ע"י וועדת מל"ח מקומית.
יחידת מל"ח מטפלת ומרכזת את כל ההכנות לשעת חירום של עיריית חיפה בתיאום עם רשות החירום הלאומית להתמודדות עם מצבי חירום (רח"ל) ובהנחיית ראש העיר.
בחיפה קיימת וועדת מל"ח מקומית שבראשה עומד ראש העיר. חברים בוועדה זו הם ראשי מינהלים, אגפים ומחלקות העירייה וכן בעלי תפקידים נוספים.
הרכב הוועדה והנושאים המטופלים על ידה הם:
יו"ר מל"ח (ראש העיר), נושא באחריות כוללת לכל נושאי מל"ח במרחבי העיר, כולל ההכנות לשעת חירום.
מנכ"ל העירייה, מתאם את כל המערכות, בהתאם למדיניות ראש העיר.
ראש המטה (מנהל אגף ביטחון ושירותי חירום), אחראי לתיקי הנתונים והנוהלים לשעת חירום, עזרי המטה והציוד הנדרש לפעילות הוועדה.
יו"ר וועדת המשנה לפינוי סעד חללים (פס"ח) (מנהל אגף שירותי רווחה), מטפל בכל הנושאים הקשורים לאוכלוסייה המפונה ובנושא זק"א – זיהוי קורבנות וקבורתם.
גורמי ונציגי ביטחון נוספים משתתפים בוועדה והם: נציגי כיבוי אש, משטרה, זק"א וצה"ל (פיקוד העורף). הוועדה מרכזת ומטפלת בכל הנושאים המקצועיים הייעודיים של העיר.
במסגרת עבודת הוועדה ובמהלך כל השנה, נרכש ציוד לשעת חירום (מיכלי מים, שמיכות, מזרונים, מיטות ועוד ציוד חיוני לשעת חירום).
מדי שנה מבוצעת ע"י הוועדה, פעילות שמטרתה העלאת הכשירות והמוכנות לשעת חירום בעיר. במסגרת פעילות זו מתקיימים תרגילי מל"ח משולבים עם צה"ל, פיקוד העורף וכל ארגוני החירום בעיר.
במסגרת פעילות יחידת מל"ח, מבוצעת מדי שנה ביקורת כשירות וכוננות, השתלמויות מקצועיות, קורסים וכנסים לכל חברי מל"ח בעיר.
לוועדת מל"ח מרותקים כוח אדם (עובדי עירייה ומתנדבים) ואמצעים לשעת חירום, על פי הנוהלים של מל"ח בשעת חירום.
כל נושאי מל"ח בעיר, מרוכזים על ידי אגף ביטחון ושירותי חירום בעירייה.
להלן הנושאים:
מידע לציבור-הפעלת מרכזי מידע לאוכלוסייה והעברת מידע חיוני ועדכני לאוכלוסייה ולמפעילים במרחב העיר, לצורך התמודדות יעילה עם מצבי החירום השונים.
מים וביוב-הבטחת זמינות המים, באיכות ובכמות הכרחיים, שיספיקו לכלל הצרכנים במרחב העיר, לפחות למילוי צרכים קריטיים של קיום שוטף.
כוח חשמל-תחזוקת מערכות התאורה, תוך הימצאות בקשר תמידי עם חברת חשמל.
חינוך-הפעלת מערכת החינוך בעיר בעיתות חירום, כמו כן הפעלת מרכזי הפעלה לילדים, על מנת לאפשר להוריהם החיוניים, להגיע למקום עבודתם.
כוח אדם-גיוס ושיבוץ כ"א, מתנדבים ותלמידים, בהתאם לצרכים.
בריאות-הפעלת המרפאות ובתי המרקחת החיוניות בעיר, תוך דאגה לבריאות האוכלוסייה.
בנייה והנדסה-שיקום ראשוני של מבנים ותשתיות שניזוקו, שיקום שכונות והחזרת תושבים.
תברואה ואיכות הסביבה-טיפול בכל נושא התברואה קרי: פינוי אשפה ופסולת, וטיפול בכל נושא איכות הסביבה קרי: זיהום, גורמים מסכנים ומזיקים, במרחב העיר.
היסעים-תיאום עם חברות ההסעה בעיר.
דלק-הספקת דלק לצרכי מתקני העיר ובעת מחסור לאוכלוסייה.
משכ"ל-סיוע למפעלי משכ"ל (משק כללי) בעיר.
מזון-הספקת מזון לתושבי העיר.
רווחה-טיפול באוכלוסייה במצוקה, טיפול פסיכולוגי ותמיכה מוראלית ופיסית, בפרט ובקהילה.
תיירות-טיפול בכל נושאי התיירים השוהים בעיר, בשעת חירום.