קייפטאון קיבלה את שמה לראשונה בשנת 1488, מאת מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאז, אשר קרא לה "כף התקווה הטובה". החל מאמצע המאה ה- 17 החלו ליישב את המקום ההולנדים. הבריטים והצרפתים ההוגונטים כבשו את העיר בשנת 1795 והביאו עמם עבדים מהודו, מדגסקר ודרום-מזרח אסיה. קייפטאון הפכה לרשות עירונית בשנת 1840.  במחצית השנייה של מאה זו נבנו מסילות ברזל, נפתחו מכרות יהלומים וזהב, שופרה תשתית הנמל והחלה צמיחה ושגשוג כלכלי ומסחרי בעיר. עם תחילת המאה ה- 20 החלו חברות בינלאומיות לפתוח מפעלי ייצור בקייפטאון, אשר עד כה הייתה תלויה ביבוא למרבית הפריטים המיוצרים לשימוש יומיומי. בשנות ה- 30' של מאה זו הועברה הסדרה הראשונה של חוקים השוללים את זכויותיהם של תושביה השחורים של קייפטאון. שנת 1948 מסמנת את תחילת מדיניות האפרטהייד בעיר, כאשר ניצחון הלאומנים הביא למדיניות של פיתוח גזעי נפרד בעיר – כלומר הפרדת אזורי מגורים בעיר, העברת חוקים האוסרים על נישואים מעורבים, שירות נפרד לשחורים בדואר ובמשרדי ממשלה ועוד. אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של העיר חלה בשנות ה- 60' של המאה ה- 20, עם הריסתו של הרובע השישי אשר היה לאורך שנים מרכז התרבות השחורה בעיר, והגליית תושביו לאזורים סמוכים. מאמצע שנות ה- 90' החלו בתכניות להסרת התקנות המפלות בין הגזעים. בשנת 1996 נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לממשל המקומי, והעיר קייפטאון וסביבותיה פוצלו ל- 6 רשויות עירוניות. בשנת 1999 הוקמה ועדת האיחוד כגוף פוליטי זמני אשר נועד לנהל ולהבטיח מעבר חלק משבע המועצות העירוניות הנוכחיות למבנה עירוני יחיד.

מידע כללי ומאפיינים ייחודיים